תוספות על נדרים פ״א א

1 ערבוביתא דרישא - שאינו מסרק ראשו תמיד מייתי לידי עוירא פירוש לידי סימוי עינים:

2 דמאני - שאינו מכבס בגדיו תמיד מביאו לידי שעמום:

3 דגופא - שאינו רוחץ תדיר:

4 מתיא לידי שיחנא וכיבי - כלומר כיבי ושעמום קשה מכאב שחין דשחין יש לו רפואה ושעמום אין לו רפואה ומשום הכי אמר רבי יוסי דכביסה קודמת לחייהם אבל רחיצה אין בה צער כולי האי:

5 הזהרו בערבוביתא - פירוש הזהרו בכביסה:

6 הזהרו בחבורה - שתלמדו תורה בחבורה:

7 ירושה היא להם - לתלמידי חכמים ואין אנו זקוקין ללומדה: כדי שלא יתגדרו על הצבור:

8 שאין מברכין בתורה תחלה - כשהם משכימים ללמוד תורה שאין מברכין לעסוק בדברי תורה והערב נא ואשר בחר:

9 טעמא דאבוך לא ידעינן - כלומר מה טעם הוא דכביסה היא קודמת לחיי אחרים:

10 אלא מאי לכל חייתם חיותם ממש - והאיכא צער דחפיפותא שמי שאינו רוחץ חופף ומצטער:

11 קונם פירות העולם עלי יפר - דהוי עינוי:

12 פירות מדינה זה - לא הוי עינוי שיכול להביא ממדינה אחרת: פירות חנוני זה אינו יכול להפריש יכולה להסתפק מחנוני אחר:

13 ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו - כלומר שאותו חנוני מקיף לה ורגיל אצלו מיפר דהוי עינוי נפש:

14 לרבי יוסי מהו שיפר - ברחיצה וקישוט משום דברים שבינו לבינה ונפקא מיניה בהא דלא הוי עינוי נפש כדאמר לעיל דדברים שבינו לבינה לעצמו מיפר לאחרים אינו מיפר:

15 אין אלו נדרי עינוי נפש - ומדלא קאמר סתם רבי יוסי אומר לא יפר שמע מינה משום עינוי נפש הוא דלא יפר אבל מיפר משום בינו לבינה: